בישראל קיימים שני אפיקים משפטיים: המשפט האזרחי והמשפט הפלילי.
הליך משמעתי, או דין משמעתי, הוא בגדול הליך אשר מתקיים כאשר אדם מסוים, השייך לארגון שהוא לא מדינה, נחשד בפשע או התנהגות שאינה הולמת. פעמים רבות, הליכים משמעתיים מצטרפים להליכים פליליים. בתוך כל גוף, גם אם הוא אינו מדינה עם מערכת משפט, יש כללים. אם אדם המשתייך לארגון הפר את הכללים, הרי שהוא עשוי לשאת בתוצאות.
בהליך פלילי המשטרה מבצעת את החקירה בפועל, לאחר הגשת התלונה בה ופתיחת תיק. התיק עובר לפרקליטות, שמחליטה באם להגיש כתב אישום, לסיימו בהסדר מותנה או לסגור אותו. אם אכן מוגש כתב אישום, התיק מגיע לבית המשפט.
בהליך פלילי נקבע האם אדם מסוים יימצא אשם או לא, וכך נקבעת ענישה, או לחילופין זיכוי. במרבית ההליכים המשמעתיים אין "סכנה" של מאסר בפועל, אך עדיין, סופו של ההליך עשוי להוביל לתוצאות מרחיקות לכת על עתידו המקצועי או האקדמי של אותו אדם. הוא עשוי למצוא את עצמו מסולק מאותו הארגון.
בארגונים מסוימים קיימת סמכות המיועדת לכך, והיא רשאית להחליט האם אותו אדם השייך לארגון יסולק ממנו (למשל באמצעות פיטורין או שלילת רישיון לעיסוק במקצוע), או שיסתפק בנזיפה או קנס בלבד.
הליכים משמעתיים: בעבור מי הם רלוונטיים?
גופים גדולים, חלקם ציבוריים, נוהגים לקיים הליכים משמעתיים במקרים מסוימים: עובדי מדינה, צה"ל, משטרת ישראל, לשכת עורכי הדין באמצעות ועדת האתיקה שלה, מוסדות אקדמיים – הן לסטודנטים והן לסגל, וכמה מקומות עבודה מן המגזר הפרטי אשר מתקיימים בהם הסכמים קיבוציים. במקרה של דין משמעתי בצה"ל, חשוב לציין, האופציה של מאסר בפועל מונחת על הפרק, שכן ישנם בתי סוהר צבאיים המיועדים לחיילים בלבד, אולם מדובר במקרה מעט שונה.
פעמים רבות, הליכים משמעתיים ננקטים כנגד אנשים אשר הורשעו בפלילים. לפי הכתוב בחוק שירות המדינה, במידה ועובד מדינה מורשע בעבירה שיש עמה קלון, זוהי עבירת משמעת שעשויה להוביל להליך משמעתי.
מה כוללים ההליכים המשפטיים?
הליכים משמעתיים מתקיימים בבתי דין שונים, על פי חוקים שונים.
- צה"ל – הליכים משמעתיים בצה"ל ידונו בבתי דין צבאיים, בהתאם לחוק השיפוט הצבאי.
- משטרה – עבירות משמעת של שוטרים ידונו בבית הדין למשמעת של משטרת ישראל, הפועל מכוח חוק המשטרה ותקנות המשטרה.
- עובדי מדינה – עבירות הדין המשמעתי לעובדי המדינה ידונו בשני בתי הדין למשמעת בנציבות שירות המדינה (בירושלים ובחיפה), הפועלים מתוך חוק שירות המדינה.
- עורכי דין – הליכי דין משמעתי של עורכי דין יתרחשו בבתי דין משמעתיים מחוזיים המופעלים על ידי לשכת עורגי הדין בישראל, על פי כללי האתיקה של הלשכה וחוקי מדינת ישראל.
לא מוותרים על ייצוג הולם
הליך משמעתי הוא הליך משפטי לכל דבר. מעבר לכך – חקירה משמעתית עשויה אף להפוך לחקירה פלילית. אי לכך, לאדם שמתקיים נגדו הליך משמעתי ישנה הזכות להיעזר בעורך דין. בעבור אדם ללא השכלה וניסיון משפטי, קל לבצע טעויות לאורך הדרך. התוצאה עשויה להיות הרת גורל. אותו אדם עשוי להפליל את עצמו במקום לשפר את מצבו.
לעומת זאת, עורך דין הבקיא בתחום ההליכים המשפטיים עשוי להפוך את המצב. עורך דין בעל ניסיון, הבנה והיכרות עם הגוף המדובר יסייע ללקוח שלו להציג את טענותיו, יעזור לו מול הראיות, יגבש אסטרטגיה נכונה וראויה התפורה למידותיו, ויעשה מעל ומעבר כדי להוביל אותו אל עבר התוצאה הראויה.
אין להקל ראש בהליכים משמעתיים או לחילופין, להתייאש מראש. כאמור, הם עשויים לחרוץ גורלות ולהשפיע על דרכו המקצועית של אדם ועל שמו הטוב בענף בו הוא עוסק. במצבים כאלו בדיוק, עו"ד יצחק בן חמו וצוות משרדו ישמחו לסייע, לשמוע את פרטי המקרה, וכמובן להוביל בסופו של דבר לתוצאה הראויה.