לצערנו הרב, עבירות אלימות במשפחה הן מהעבירות הנפוצות שיש. התא המשפחתי אמור להיות המקום בו אנחנו הכי מוגנים: אמא, אבא וילדים שאוהבים זה את זה, שומרים זה על זה ומכבדים זה את זה. במשפחות רבות מספור בישראל, זה ממש לא המקרה, שכן אחד או יותר מבני המשפחה נוהג באלימות כלפי בני המשפחה האחרים. לרוב מדובר בבעל ואבא שנוהג באלימות כלפי אשתו וכלפי ילדיהם, אולם זה לא תמיד המקרה.

כאשר מדובר בעבירות אלימות במשפחה, מדובר לא רק בפגיעה פיזית, אלא גם בתחושה מתמדת של סכנה, שאורבת דווקא במקום הבטוח ביותר.

עבירות אלימות במשפחה – מה חשוב לדעת?

אפשר להגיד שהמחוקק נוטה להחמיר כשמדובר בעבירת אלימות במשפחה, להבדיל מתקיפה אחרת, מחוץ לתא המשפחתי. כך, תקיפה בתוך המשפחה עשויה להוביל ל-4 שנות מאסר בפועל. במידה ונוצרה חבלה גופנית, העונש יכול להגיע ל-10 שנות מאסר בפועל, תלוי בחומרת החבלה. גם כאן, מדובר במאסר ארוך באופן משמעותי מאשר במקרים בהם מדובר בתוקף מחוץ לתא המשפחתי.

חשוב לציין כי במקרים של עבירות אלימות במשפחה, שחרור ממעצר למעצר בית הינו נדיר, שכן הנאשם נחשב לסכנה לציבור, אלא אם כן הוכח אחרת. בכל מקרה, הוצאת צו הרחקה מפני הפוגע תהווה צעד מתבקש, שכן מדובר בסכנה מוחשית כלפי המתלונן, ועל אחת כמה וכמה אם מעורבים בסיפור גם ילדים קטינים. אל צו ההרחקה עשויים להתווסף צווים נוספים כמו צו הגנה.

בנוסף, המתלונן/מתלוננת זכאים לקבלת מידע שוטף על המשפט, יכולת להביע את הדעה והעמדה באשר לחומרת/חלוק העונש ותסקיר נפגע, הבוחן את הנזק שנגרם.

עם זאת, במקרים מסוימים יישלח החשוד לביצוע תסקיר שירות מבחן. זוהי בדיקה שבוחנת כמה החשוד מסוכן לציבור. לדעת רבים, לא תמיד מדובר בבדיקה משקפת. יתכן והחשוד מציג חזות שלווה ונעימה כלפי חוץ, אולם בביתו הוא פורק עול.

לעתים, תוך כדי משפט, החשוד פותח בהליך שיקומי, מה שמצמצם את הסיכוי שהשופט יגזור עליו מאסר בפועל. אפשר להגיד שישנו מתח בין הצורך ב"יראו וייראו" המתגלם בעונש מאסר, ובין הרצון לשלב את החשוד בחזרה בחברה, המתגלם במסגרת שיקומית על חשבון המאסר בפועל.

לא רק עורכי דין, אלא גם בני אדם

באופן טבעי ומובן לחלוטין, תלונות על עבירות אלימות במשפחה, החקירות והמשפט, כל אלו מהווים תקופה מאד קשה ומאתגרת למתלונן/מתלוננת. מדובר במשפט מאד אמוציונלי, המתבצע נגד האדם שפעם היה הכי קרוב שיש, לעתים אל המשפט מתלווה גם שינוי דרסטי בחיים, למשל הליכי גירושין, מעבר למקלט לנשים מוכות, מעבר דירה, שינוי במצב הכלכלי ועוד.

לשם כך, יש צורך בעורך דין שמסוגל להגיע לרמות רגישות גבוהות וללוות את המתלונן/מתלוננת לאורך כל הדרך, תוך גילוי כל הרגישות הנדרשת. אין מדובר רק בחוק היבש. עורך דין המלווה משפט הנוגע לעבירות אלימות במשפחה צריך להיות אדם, קודם כל. הוא צריך לדעת לתמוך, להקשיב, לתת ספייס כשצריך, לשמור על דיסקרטיות, ולצד כל אלה, לתת את התמיכה המשפטית הטובה ביותר.

כמו כן, צריך להיות מוכנים לקראת האסטרטגיה המשפטית שבה החשוד ינקוט. יתכן מאד שהוא ועורך דינו יעשו מעל ומעבר כדי להציגו באור חיובי, להציג אותו כחלק בלתי נפרד מהחברה, אדם רגיל בעל הישגים מקצועיים, חברים והערכה רבה, או לחילופין, כאדם אלים שהשתקם.

יתר על כך, יתכן מאד והחשוד ועורך דינו ינסו לחתור לעבר שלום בית, ובכך לסגור את המשפט. צריך לשקול בכובד ראש הצעה כזאת, ואת משמעויותיה מרחיקות הלכת. כמובן, העובדה שהחשוד הינו אדם מן השורה כלפי חוץ לא בהכרח מעידה על ההתנהגות שלו כשהוא בבית עם משפחתו.

כאשר מגישים תלונה בנושא עבירות אלימות במשפחה, צריך להיות מוכנים לקראת דרך ארוכה. חקירת משטרה, הצגת ראיות, משפט, הצגת המקרה בפני כמה וכמה אנשי מקצוע, וכל אלו עשויים להיות מאתגרים במיוחד. עו"ד יצחק בן חמו וצוותו מוכנים ומזומנים למסע הזה, על כל המשתמע מכך. ההיכרות עם הדין ועם מערכת המשפט הישראלית הינם חסרי פשרות, גיבוש האסטרטגיה המשפטית ועזרה באיסוף הראיות מתבצעים בשיא היעילות, ולצד כל זה – רגישות אין קץ.